סביוני תלמי מנשה

גילי דקל מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים הודיע היום כי החברה פותחת לשיווק את השלב הראשון בפרויקט סביוני תלמי מנשה

היקף מכירות צפוי 250 מיליון ₪
בימים אלה, מתחילה אפריקה מגורים את שלב השיווק על אדמות המושב תלמי מנשה אשר סופחו לבאר יעקב. השכונה החדשה נבנית בצמוד למושב וכחצי קילומטר ממושב ניר צבי, ומתוכננות להיבנות בה כ- 1080 יח"ד.

הפרויקט כולל 5 בניינים, בניהם 2 הגבוהים ביותר באזור, בני 256 יח"ד בתמהיל של 4, 4.5, 5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים.

בשלב ראשון יפתחו לשיווק שני בניינים מתוך החמישה המתוכננים בפרויקט, הכוללים 84 יח"ד אשר יאוכלסו במחצית השנייה של 2011.

גילי דקל מנכ"ל אפריקה מגורים אמר: " פרויקט סביוני תלמי מנשה, נבנה במושב תלמי מנשה אשר סביבו היסטוריה, חוות סוסים, וריח של ראשית ההתיישבות. שכונת המגורים החדשה, יוצרת שילוב מנצח של תכנון סביבתי מושלם עם סביבה כפרית אמיתית, ומאפשרת לתושביה ליהנות מסביבת חיים מושלמת ובטוחה. בשכונה מתוכננים גני ילדים שבנייתם תחל בשנה הבאה, בית ספר בקרבת מקום, מסלולי הליכה וריצה, מרכז מסחרי של חברת אלמוג כ.ד.א.י ועוד".
עוד אמר דקל: "מיקומה המרכזי של השכונה בלב גוש דן ומערך הכבישים החדש היוצא ממנה – כביש 431 וכביש 4313 מביאים את תושביה בתוך דקות ספורות לכבישים הראשיים במדינה. בנוסף, תחנת הרכבת החדשה בבאר יעקב הופכת את הנסיעה למרכז תל אביב לחוויה נעימה ומהירה. לא בכדי איזור זה נחשב לפנינת נדל"ן".
השכונה החדשה מיועדת לקהל יעד של משפחות מרחובות, ראשל"צ, נס ציונה והסביבה וכן במעגלים יותר רחבים לאוכלוסיה מאזורים מרוחקים יותר המעוניינים במעבר לשכונה חדשה וצעירה, העלאת רמת החיים, באזור כפרי.
הקרקע נרכשה בעסקת קומבינציה עם 62 חברי המושב, לפיה יקבלו בעלי הקרקע דירה בפרויקט. שטח הקרקע עומד על כ 14 דונם. בין חברי המושב ניתן למצוא את השופט אורי שטרוזמן , עו"ד עופר בר –טל, מוטי ארואסטי שחקן כדורסל לשעבר במכבי ת"א.

תכנון הפרויקט הופקד בידי האדריכל שמעון קידר.


מחירים לדוגמא
דירת 4 חדרים בשטח של 95 מ"ר נטו + 11 מרפסת, החל מ: 1,160,000 ₪.
דירת 5 חדרים בשטח של 107 נטו + 13 מרפסת, החל מ: 1,250,000 ₪.

על המושב- תלמי מנשה
המושב הקסום והמיוחד נוסד עוד במאי 1953 . רוב המתיישבים הראשונים היו עולים מהונגריה ופולין, אנשי תנועת "מין העיר אל הכפר". ההתיישבות החדשה נקראה בתחילה "תלמי בילו ושמה שמה שונה ל"תלמי מנשה" על שם מנשה מאירוביץ' ז"ל, מאנשי ביל"ו וממייסדי ראשון לציון.

תלמי מנשה היא למעשה שכונה קטנה בתוך באר יעקב ויש בה 5 רחובות בלבד: אליהו,זית, שכונת הבנים,האלה,הדר.
במושב מרכז רכיבה על סוסים.

קצת היסטוריה :
בשנת 1906 רכש מאיר דיזנגוף, ממנהליה של חברת "גאולה" שעסקה אז בגאולת קרקעות צחיחות ובלתי מיושבות, 2.000 דונם מידי הלותרנים הגרמנים שהיו בעלי החווה החקלאית "חוות שפון" (מבנה החווה קיים ונשמר בקיבוץ נצר סירני). זמן מה לפני העלייה לקרקע נערך כינוס בספריית "שערי ציון" ביפו ובו הוסכם כי המתיישבים החדשים ירכשו חלקות בנות 50 ו-100 דונם בכספיהם. בין השאר הוסכם כי מחצית מסך כל הקרקעות תועמד לרשותם של יהודים קווקזים, שהיו חקלאים בארץ מוצאם ועל-כן תלו בהם תקוות לגבי הפרחת השממה במקום. המחצית השנייה נמכרה לעולים מרוסיה, פולין, רומניה, בולגריה, ארגנטינה ופרס, שכבר גרו בארץ מס' שנים וחלקם צברו ניסיון כשעבדו כפועלי חקלאות שכירים.

ביום ג' של שנת תרס"ח, 1907, נמלא לפתע "ואדי למון" (שמו הערבי של האזור) הצחיח, באלפי אנשים, שהגיעו מכל ישובי הארץ, לחזות ולחגוג את יום עלייתה והנחת אבן הפינה של המושבה שטרם נקבע לה שם, והייתה עתידה להיקרא זמן קצר לאחר מכן – באר-יעקב.

מקור השם באר-יעקב
באר-יעקב נקראת על שם הרב יעקב יצחקי, ממייסדי המושבה, בן למשפחת רבנים. הרב עצמו קבע את ביתו בירושלים, בעיר העתיקה, שם הקים חצר וישיבה. שני בניו, יצחק ודניאל, נשארו ביישוב החדש להקים בו את ביתם.


בהעדר מקור מים, נאלצו המתיישבים הראשונים לסחוב מים על גבם וידיהם מראשון לציון ומנס-ציונה. זמן מה לאחר מכן כבר אורגנה עגלה להבאת מים, אך עדיין אין זה היה כדי לספק את צרכיהם של המתיישבים, שהחליטו לאחר ויכוחים רבים לחפור מחדש את הבאר העתיקה, היבשה מתקופת הצלבנים.
מסתבר שהחלטה זו הייתה נבונה ולמעשה השפיעה רבות על עתיד המקום. בעומק של 45 מטר, בין קירות עבים ומדופנים, שריד מימי הצלבנים, נתגלו מים. בשמחת הגילוי, לנוכח המים שנבעו מהבאר העתיקה והסתומה, החליטו המתיישבים לקרוא למקום "באר-יעקב", על שמו של מייסדה, הרב יעקב יצחקי וכך נקבע שמה של המושבה הצעירה.

בית הספר הראשון במושבה
בשנת 1910 הוקם בבאר-יעקב בית הספר היסודי הראשון. ויכוחים ולבטים רבים היו כרוכים בהקמתו של בית-ספר זה. בבאר-יעקב היו באותה עת רק שבעה ילדים בגיל היסודי ואנשי "חובבי ציון" דגלו בכך שהילדים ילמדו בראשל"צ הסמוכה. בתנאים של אז היה המרחק בין באר-יעקב לראשל"צ של כשעה וחצי הליכה לפחות. לשם הסדרת הנושא הוקמה ועדה מיוחדת שבה היו חברים ד"ר חיסין, מי שסייע בהקמת באר-יעקב, והמשורר חיים-נחמן ביאליק. לבסוף הוחלט להקים ביישוב החדש בית-ספר.

צריף דל ודולף ריק מריהוט חיכה לשבעת התלמידים ובהמשך הובאו למקום כסאות ושולחנות. סכום כסף בסך 600 רובל, אשר הוקצבו מטעם "הוועד האודיסאי" שמשו לתשלום משכורתו של המורה.


סמל היישוב
סמל היישוב מאפיין את אופייה החקלאי של באר-יעקב שהתנהלה כמושבה החל מיסודה בשנת 1907.
הבאר מסמלת את הבאר הרומית שנחפרה מחדש והובילה למציאת מים, המצרך החשוב ביותר להמשך חייהם של המייסדים.
עץ התפוזים מסמל את ענף הפרדסנות שהיווה את רוב הגידול החקלאי החל משנות ה-30'.
השיבולת והתלמים מסמלים את גידולי "הפלחה" במושבה.

אז זהו סיפורה של המושבה הוותיקה, וזהו סיפורו של בית הספר הראשון, המתיישבים הראשונים, וההיסטוריה שמאחורי השם והמקום.

בתוך כל אלה, מקימה אפריקה ישראל מגורים שכונת סביונית קטנה, 5 בניינים, אשר סביבם היסטוריה, חוות סוסים, וריח של ראשית ההתיישבות.