עידוד בנייה להשכרה

בשש מדינות מתוך 11 מדינות שנסקרו קיימים הסדרים למתן תמריצים לעידוד בנייה להשכרה (ארה"ב, אוסטרליה, שבדיה, מדינת ניו-ברנסוויק שבקנדה, גרמניה וספרד). הסדרים אלו שונים ממדינה למדינה, הן בסוג התמריצים המוענקים מכוחם והן בתנאים לקבלתם.
התמריצים המקובלים: הטבות מס, מענקים והלוואות לבנייה והקלות בהליכי התכנון; לעתים ניתנים כמה תמריצים במקביל.
על אף ההבדלים בין ההסדרים אפשר להצביע על כמה נקודות משותפות:
• מטרת ההסדרים לעודד בניית דירות לאוכלוסייה חלשה. הדבר בא לידי ביטוי בתנאים לקבלת התמריצים:
- בנייה באזורים שהמדינה הגדירה כאזורים חלשים.
- הגבלת גובה דמי השכירות בדירות לפי גובה ההכנסה הממוצעת.
• ברוב המדינות התמריצים ניתנים לא רק בגין בנייה חדשה, אלא גם בגין הסבת נכסים למטרת השכרה למגורים ושיפוץ דירות קיימות.
• בכל המדינות קבוע פרק זמן מינימלי שבו הדירות אמורות לשמש להשכרה. ברוב המדינות פרק זמן זה הוא עשר שנים.
יצוין כי בחלק מהמדינות עידוד הבנייה להשכרה נעשה בפועל ברמת הרשויות המקומיות. המסמך מתמקד בהסדרים הקבועים ברמה הפדרלית או ברמה המדינתית.